זרים ברכבת

אתמול נסעתי ברכבת מירושלים לתל אביב, אותה רכבת שהנסיעה בה נמשכת שעה וחצי במקרה הטוב (אם יורדים בתחנת תל אביב – הגנה), שעה וארבעים במקרה הסביר (אם יורדים בתחנת תל אביב – מרכז) או שלוש שעות במקרה הרע (אם הרכת עוצרת לשעה וחצי בלוד בשל מפגש רכבות שמדרדר לתקלה טכנית בלתי ניתנת לתיקון ומצריכה מעבר לאוטובוס חלופי).

אני נוסע ברכבת זו לעתים קרובות מאוד, ומכיוון שתחנת הרכבת בבירתנו ירושלים היא תחנה עזובה כמעט, ריקה מאדם ושוממת למדי, נחשב אני לפנים מוכרים בסביבתה ועובדי התחנה מברכים אותי לשלום בבואי, וכשאני ממהר במיוחד אף אינם טורחים לבדוק שיש בידי כרטיס נסיעה, שכן העניין ברור להם מראש. האוירה בתחנת הרכבת בירושלים מוזרה כל כך, שלא פעם נתקלתי בתייר שזה עתה ירד מהרכבת מביט בהשתאות סביבו ותוהה אם לא התבלבל – "Is this the Jerusalem train station?!", פונה אלי בפליאה, "יס, דיס איז איט" אני עונה לו במבט משועשע ומבוייש קמעה. באותה המידה אני נתקל גם בישראלים מן המניין בפגישתם הראשונה עם תחנת ירושלים – "סליחה, מאיזה רציף יוצאת הרכבת לתל אביב?" אני נשאל לא אחת. "יש רק רציף אחד" אני עונה.

כמובן שבכניסה לתחנה יש בדיקה בטחונית. שם עומד לו מאבטח צעיר ולידו עמדת בידוק תיקים. על כל מבקר בתחנה להפקיד את תיקו בידי המאבטח ולעבור דרך גלאי המתכות. כאמור, מתוקף היותי דמות מוכרת בתחנה, המאבטח לא טורח ולבדוק אותי, אלא פשוט מברך אותי לשלום, לפעמים לוחץ את ידי ומניח לי לעבור ישר דרך גלאי המתכות, יחד עם תיקי, לקול צפצופים צורמים שמיד מתריעים על כך שיש בכיסי ותיקי אביזרים עשויים מתכת.

אתמול בהגיעי באיחור לחתנת הרכבת (הרכבת עמדה לעזוב את התחנה תוך שתי דקות) לא יכולתי לעבור כרגיל את עמדת הבידוק במהירות מכיוון שלפני בתור עמד זוג פלסטינאי צעיר. במקרה כזה, חיפוש בתיק ומעבר דרך גלאי המתכות אינו מספיק וכבר יש צורך בהצגת תעודות כאלו ואחרות. אותו זוג צעיר הציג תעודות זהות ירוקות, שלמיטב הבנתי הן תעודות המונפקות על ידי הרשות הפלסטינית (משמע מקום מוצאם הוא הגדה) ויחד איתן הציגו איזשהו מסמך שכנראה מתיר להם לשהות מחוצה לה. המאבטח עלעל במסמך, בדק אותו לעומק, כמעט התרצה ונתן להם לעבור, אך ברגע האחרון שם לב לפרט מסויים במסמך ועצר בעדם. המסמך מתיר להם שהייה בירושלים בלבד והם אינם יכולים לנוע בשום מקום אחר בארץ מלבדה. "מצטער" אמר, "רק ירושלים…אממ..אל-קודס, אי אפשר לעבור". הזוג, שלא ממש דבר עברית, רק חזר והגיש את האישור למאבטח והצביע על תוכנו, ללא מילים וכשזה לא התרצה, הסתובבו באכזבה ועזבו את המקום. בעודם חולפים על פני מיד סימן לי המאבטח שאני יכול לעבור כרגיל ללא כל בדיקה ואף האיץ בי, שכן הרכבת עומדת לעזוב את התחנה.

כמובן שרצתי מיד אל הרכבת ועליתי עליה בשלום, אך הסיטואציה בה נתקלתי גרמה לי לאי נוחות מטרידה. כמי שבדרך כלל נתקל בפלסטינים מעל דפי עיתון וכתבות בטלויזיה בלבד, שם הם בדרך כלל זועמים, מתריסים, ולעתים אף מעלים טענות שברורות לי לחלוטין כדמגוגיה מוחלטת (לצד טענות לגיטימיות לחלוטין), שלא לומר פעולות התנגדות אלימות ואף טרוריסטיות, עתה נתקלתי בזוג חביב ושקט שרק רצה לנסוע ברכבת. הסצינה בה זוג שכזה שולף תעודת זהות בצבע אחר ומיד מודיעים לו שאינו יכול לעבור גרמה לי לבושה. לא הרגשתי כמי שגר במדינה דמוקרטית, הרי במדינה חופשית כל אחד יכול לנוסע ברכבת ולנוע לכל מקום אשר יחפוץ, לא?

-"תרצח את אבא שלי ואני ארצח את אשתך", – "איזה מאבטח נתן לך לעלות על הרכבת?!"

בנסיבות הרגילות בהן אני נתקל בפלסטינים (בתקשורת כאמור), ברור לחלוטין שאני זה לא הם, שמדובר ביישות פוליטית ובינלאומית אחרת משלי, עימה אני מצוי בעימות אלים, ועל כן ברור לי שחופש תנועה מלא בישראל לא יכול לחול עליהם, בדיוק כפי שאני אינני יכול לנוע כרצוני לדמשק או אפילו לארה"ב ללא האשרה הדרושה. אך באותן נסיבות בלתי רגילות, בתחנת הרכבת, משום מה התקשתי לראות בכך דבר מובן מאליו. נוסף על כך, תהיתי מהי בדיוק סמכותו של מאבטח תחנת הרכבת לאכוף עניין זה. הרי הוא אינו חלק ממערכת הבטחון (לפחות כך נדמה לי). האם הוא טורח לבדוק אשרות שהייה של תיירים לפני שהוא מניח להם לעבור? האם הוא מונע מהם לעבור כשהוא מגלה שהאשרה פגה? מה לגבי פליט שזה עתה הסתנן מסודן? האם הוא מונע ממנו לעלות על הרכבת מכיוון שאין לו את האשרה הדרושה לשהיה בארץ? מסופקני. מצד שני, אולי אני טועה.

בסופו של דבר, בעודי יושב ברכבת ומתקדם לעבר תל אביב, ניסיתי להשתחרר מתחושת אי הנוחות שפשטה בי כשאמרתי לעצמי שהמצב מאוד מורכב, ששחור ולבן לא אמצא כאן, שאין מה להשוות בין הסיטואציה בה זה עתה נתקלתי למקרים דומים בתחנות רכבת בדרום אפריקה בתקופת האפרטהייד, שכן הרקע הוא לא גזעי אלא פוליטי-בטחוני, עובדה שבני אותו העם המחזיקים בתעודה הדרושה (כי הם גרים במקום אחר) לא היו נתקלים באותה בעיה, שהפלסטינאים רואים בנו יישות נפרדת בדיוק כפי שאנחנו רואים בהם כאלה. הרי הם זרים בחברה הישראלית בדיוק כמו שאני זר בחברה שלהם, או בחברה צרפתית למשל או בכל מקום אחר מלבד כאן. גם עלי המטירו שאלות אין ספור בביקורת הגבולות באמסטרדם לפני שנה, רק בשל היותי זר בודד ממין זכר כשישנה התרעה חמה על פיגוע טרור באירופה, וגם לי זה גרם אי נוחות. מצד שני, אני כן נכנסתי להולנד בסופו דבר, ומעבר בין ישראל והולנד אינו בר השוואה למעבר בין הגדה לישראל, שכן הגדה היא שטח כבוש הנתון באחריות ישראל, שלא לדבר על תנועה של פלסטינאים בירושלים המורכבת והמסופחת בחציה. מצד שלישי, שטח כבוש הוא כן, אבל מידי איזו מדינה? ולמה? אוקיי, באמת מדובר במצב מורכב, אל לי להתייסר על שראיתי, המצב אפור ומי שטוען אחרת כנראה שוגה בפשטנות. המצב מסובך. כן.

התרגול הזה עבד, על כן פניתי לגלישה אקראית באתרי אינטרנט כדי להעביר את הזמן הרב שנותר לי על הרכבת האיטית הזו. קראתי על המהומות בסוריה, על המהומות בלוב, על המהומות באנגליה, על הנפילות בבורסאות העולם ועל אירועים נוספים שלכאורה לא הרגישו רלוונטים אלי, לאור המרחק הרב בינם לביני. אך האם הם יכולים להתגלגל לפתחי? לא צריך להיות אנליסט גדול כדי להבין שמהומות בסוריה יכולות להשפיע עלי ישירות. כמובן גם שמשבר כלכלי עולמי עלול לדפוק אותי אישית. אבל מה בדבר אירועים אחרים שלא נראים לי או לאף אחד אחר לידי רלוונטיים?

גם המצב המורכב והאפור בו הרהרתי קודם לכן לא בהכרח נוצר מסיבות ותוצאות ישירות ונהירות למתבונן. אם אתמקד בנרטיב אחד מיני כמה, לכאורה ישנם שני קוים מקבילים: ציונות +עליה + שואה + תקומה, לעומת הגירה ערבית בת מילניום + התעוררות הלאומנות הערבית, אלה נפגשו בשנת 48' ויצרו קונפליקט בן 63 שנים (בינתיים). כמובן שמעל ה '+' אפשר תמיד להוסיף את המילה "למה?" וכך נוצר לו סיפור מעניין במיוחד, עשיר בגורמים ופרשנויות, אבל בגדול זה המצב. אנחנו נגיד שלאחר השואה העולם הבין שהעם היהודי צריך מדינה משלו. הם יגידו שלאחר השואה היהודים ניצלו את רגשות האשם של האומות האחרות כדי לסחוט תמיכה במדינה על חשבונם. אך האם זה נכון?

אין ספק שיש קשר בין מלחמת העולם השניה והשואה בפרט למצב המורכב והאפור שלנו, אך האם אין אנחנו נותנים יותר מידי קרדיט לאומות העולם כשאנחנו מניחים שהבנתן את הצורך שלנו למדינה הוא זה שאפשר אותה? אותו הקרדיט ניתן גם על ידי אלה שטוענים שמדינת ישראל קמה על רגשות האשם של מדינות המערב. ממתי רגשות אשם מקימים מדינות?

הרהרתי בסיבות אחרות שהביאו אותנו לכאן. מדוע הבריטים עזבו את המקום בחפזון והשאירו את תושבי המקום מתקוטטים? מדובר הרי בדפוס התנהגות עקבי למדי, שכן הבריטים השאירו מאחוריהם קטטות כאלו ואחרות ברבות ממושבותיהם על הגלובוס. גם באפריקה הם השאירו חלל להתקוטט בו וגם בהודו, על מה ולמה החפזון הזה? איזה מן חוסר אחריות הוא זה, להסתלק מבלי ליישם פתרון ארוך טווח? ובכן, ההזדמנות להקמת מדינה בארץ ישראל אכן נוצרה בגלל מלחמת העולם השניה, אבל לא בגלל השואה, אלא בגלל שלאמפריה הבריטית נגמר הכסף. המלחמה פוררה את הכלכלה שלה ולמעשה לא אפשרה לה להמשיך להיות האימפריה שהייתה. לכן עזבה את הודו, את דרום-מזרח אסיה, את אפריקה וגם את השכונה שלנו. לא היה לה הצבא, המשאבים או הרצון להחזיק במותרות כאלה. הגיע הזמן להתכנס להשתקם.

ומדוע הבריטים הגיעו לכאן מתכתחילה? עד 1918, המקום היה תחת שלטון טורקי אך גם הטורקים עזבו בחפזון. ובכן, זה קרה בשל אותה הסיבה שהבריחה מכאן את הבריטים רק עם מספר סודר אחר – מלחמת העולם הראשונה. נכון, המלחמה הזו בכל מקרה היא זו שילדה את מלחמת העולם השניה, מלחמה מאוד פשוטה מבחינת סיבה ותוצאה, והתרשים הוא ידוע: מלחמה + הסכם ורסאי + גרמניה מושפלת ומדוכאת + תסכול הופך ללאומנות + היטלר = מלחמה. אך המלחמה הזו גם סילקה מכאן את הטורקים והביאה לכאן את הבריטים.

עם פרוץ המלחמה האמפריה העותומנית כבר היתה בשלבי התפוררות מתקדמים, אולם השתייכותה לצד הלא נכון של תוצאות המלחמה, ועצם מוערבותה במלחמה בכלל קברו אותה סופית, יחד עם האמפריה האוסטרו-הונגרית. בדומה למקרה הבריטי, הטורקים פשוט לא יכלו להרשות לעצמם להחזיק באמפריה והסתלקו גם מכאן, וגם במקרה הזה, הותירו חלל שהתמלא על ידי האמפריה הבריטית. מזל שמדובר היה בעידן בו ישנם דברים כאלה.

אם כן, זו הייתה בכלל מלחמת העולם הראשונה שהתחילה שרשרת אירועים שבסופם נתקענו במצב הביש הנוכחי, ולפחות בהיבט הזה השואה בכלל לא במשוואה. אך מה גרם למלחמת העולם הראשונה? חוששני שבמקרה הזה אין משוואה נחמדה עם פלוסים, כי במיוחד בהשוואה למלחמה הבאה, ובהתחשב בכמה שהייתה ענקית והרסנית, מדובר במלחמה בלי סיבה, או לפחות בלי סיבה פוטוגנית כמו מלחמת כוחות האור בכוחות האופל, הסיבה הרישמית לכמעט כל מלחמה אחרת במאה ה-20 וה-21.

אך מכיוון שחייבת להיות סיבה לכל תוצאה, מה בכל זאת גרם לה? הרכבת עליה נסעתי כבר הגיעה לבית שמש. אז יש את הטריגר הידוע, ההתנקשות ביורש העצר האוסטרו-הונגרי בעת ביקורו בסרייבו הציתה את המלחמה, אבל מלחמות בסדר גודל כזה לא פורצות בגלל שאיזה לאומן סרבי התנתקש בדוכס (טוב, ארכידוכס), זה נשמע יותר כמו עניין נקודתי בין האוסטרו-הונגרים לממלכת סרביה, וכמה ממלכת סרביה יכולה לעניין מישהו? ובכן, רוסיה לא תתן לאוסטרו-הונגרים להתעסק עם הסרבים, אם רוסיה זזה לכיוון האוסטרו-הונגרים אז גם גרמניה בעניין, הרי יש לה ברית עם האחרונה, לצרפתים ברית עם הרוסים והם גם ככה רק חיכו להזדמנות להכות בגרמנים בגלל אלזס-לורן, והתוכנית הגרמנית לפלוש לצרפת דרך בלגיה, הכניסה למשחק את בריטניה, לה ברית גם עם בלגיה וגם עם צרפת ורוסיה בתרחישים מסויימים. הטורקים עם האוסטרו-הונגרים, כמעט בני חסות שלהם בשלב הזה, אפילו יפן בברית עם רוסיה, ובשלב מאוחר יותר גם ארה"ב עשתה טובה ונכנסה לעניין, וכך כל מעצמה על פני הגלובוס מצאה עצמה במלחמה רבתי. אם רק וילהלם השני, הקייזר הגרמני, לא היה הורס את הברית שכרת ביסמרק עם רוסיה, ייתכן והמצב הזה לא היה מתאפשר. והעובדה שוילהלם, הצאר הרוסי ומלך אנגליה הם כולם בני דודים רק הופכת את כל העניין למטורף הרבה יותר.

ובכן, הרכבת כמעט והגיעה ללוד ואני שקוע במחשבות על רשת הבריתות שהייתה בין המעצמות בסוף המאה ה-19 ותחילה המאה ה- 20 (ויתכן שאף אינני זוכר את כל פרטיהן כהלכה וטעיתי בחלק מייחוסן). אם כך, אותה רשת סבוכה של בריתות בין מעצמות שכבר לא קיימות ואמפריות ששקעו מזמן היא זו שהתחילה את התהליך שבסופו נתקענו במקום הזה, מסובכים עד למעל הראש עם האומה הערבית. למעשה, אותה רשת בריתות היא זו ששמרה על האיזון באירופה ומנעה מלחמה במשך די הרבה זמן, והדעה הרווחת היא שהפרת אותו איזון נבעה מגחמותיו וחובבנותו הפוליטית של וילהלם השני. אז אנחנו במצב הזה בגלל וילהלם השני, הקייזר הגרמני ומלך פרוסיה, מי היה מאמין.

אם כך, אין שום דרך לצפות מה תהיה ההשפעה של אותם אירועים ותהליכים בינלאומיים, עליהם קראתי בתחילת נסיעתי, על חיינו. המהומות בלונדון? אולי הן תבאנה לכך שתוקם בסופו של דבר מדינה צ'רקסית בגליל, וההפיכה בלוב לכך שהרשות הפלסטינית תכריז על עצמה כמדינת הלכה בודהיסטית, אין לדעת. אחרי הכל, שני הפלסטינים שתכננו בילוי בתל אביב נאלצו לוותר על הרעיון בגלל איזה וילהלם, או לפחות נאלצו לקחת אוטובוס במקום ולהגיע ליעד חצי שעה מוקדם יותר.